Леди (true_lady) wrote,
Леди
true_lady

Заметки моей младшей сестры о нашей семейке

אנחנו לא חוגגים חגים אבל ארוחות משפחתיות אצלו זה משהו לא מהעולם הזה,
הסיבוך הראשון מתחיל בשעת ההגעה, סבתא קובעת עם כולם חצי שעה לפני הזמן בו היא רוצה שנגיע כי זה ברור שנאחר..אבל עדיין כשאנחנו מגיעים בשביל לא לגלות לנו שהיא ידעה שנאחר וכי אולי היא עדיין לא וויתרה לחנך אותנו להגיע בזמן, היא מתחילה לצעוק שהאוכל מתקרר כבר שעות על השולחן (ועל השולחן מונחים רק סלטים) ועכשיו היא צריכה לחמם את הכל מהתחלה.
וזה השלב שאני נהיית צינית ומציעה לה להעביר את הסלטים למיקרוגל אך היא שוב מתעצבנת בטענה כי סלטים לא מחממים ואיך ילדה שכמותי לא יודעת זאת.. :)))

אחר כך מגיע שלב ההתבכיינות של סבתא שהיא עמדה מהבוקר על הרגליים והכינה אוכל ואיך הכל כואב, כשמלכתחילה זה היה הרעיון שלה הארוחה המשפחתית והיא לא הייתה מוכנה שנעזור לה.

והנה מגיע הזמן להתיישב ליד השולחן, כיסאות מועברים מעל השולחן, הילדים זוחלים על ארבע מתחת לשולחן מגיע תכנון לא מובן בעליל של סדר הישיבה "אתה תשב שם.. לא אתה לא יכול לשבת שם, שם יושבת.. ילדים.. איפה הילדים?!?! צאו מתחת לשולחן אתם תפתחו את הקרקפת ויהיה לכם זעזוע מוח.. את לא נשואה שלא תעזי לשבת בפינה..תזיזו את השולחן ימינה! לא עד כדי כך אתם מוחצים את דוד אלכס.. לא כל כך שמאלה אף אחד לא ידחף שם.."
אחרי רבע שעה של התיישבות בלבד מגלים שלסבתא בכלל לא נשאר מקום ומתחילה ההילולה שוב פעם.

במהלך הארוחה מישהו צריך לצאת לעשן וחצי שולחן קם בשביל לתת לו לצאת, ותמיד יש את אלה שלא זכרו איפה הם ישבו קודם אז מתחילה בדיקת צלחות וכוסות "אני לא שתיתי קולה זה לא הכוס שלי...זה לא הדג שלי, אני את שלי אכלתי.. מה שמת לי עוד דג? למה את לא שואלת אותי??" וכן הלאה והלאה..
אחרי 3 שעות ו3 שולחות (סלטים, ארוחה חמה, קינוח) כולם מלאים עד אפס מקום ומתים לחזור הבייתה אבל לאף אחד אין כוח לקום מהספה אז כולם יושבים ומדברים ומתעדכנים עד שהבן זוג של סבתא שלא שומע כלום ועדיין מתעקש לא ללבוש את מכשיר השמיעה שלו מתחיל לשיר שירי מלחמה בקולי קולות וסבתא מתחילה לצרוח עליו שהוא מפריע לכולם, אבל הוא לא שומע גם אותה :)

סיפור אמיתי מיום הולדת של בן זוגה לחיים של סבתי, ושמו מירון:
סבתא "מירון אני מאחלת לך שתהיה בריא ולא תשגע לי את השכל, ולא תשתה עד אפס מקום ואז תעיר אותי בלילה על שכואב לך כל איבר בגוף ואתה עומד למות ברגעים הקרובים.. וגם.."
מירון: " תעבירו את הוודקה"
אנחנו היינו על הרצפה, היא מדברת מאחלת לו איחולי יום הולדת ובגלל שהם בשני צידי השולחן הוא בכלל לא שמע שום דבר ממה שהיא אמרה l:)

וזה ככה על קצה המזלג..
--------------------------
--------------------------------------------------
סבתא שלי ומירון החליטו לנסוע לחו"ל, טוב נו לא כל כך חו"ל.. סיני. כן, אנשים מבוגרים בגילאי שביעים שמונים עדיין החליטו לנסוע לסיני :)

באותו זמן הייתה התרעה על פיגוע מתוכנן בסיני ומירון התחיל לדאוג "ריטה, איך אנחנו נסע.. את מבינה שזה מסוכן.."
וככה הוא כולו מתלהם איך אפשר לנסוע במצב כזה... סבתא שלי בתגובה "נו מה אתה דואג?? הכל יהיה בסדר, חוץ מזה אמרת שאתה רוצה שנמות ביחד"
ואז מוסיפה כשהוא לא שומע "וחוץ מזה החיים שלי יותר חשובים משלך" :)

הם נסעו לסיני, הכל הסתיים בסדר גמור, רק שהיא שיגעה שם את המוכרים. היא קנתה צלחות מאויירות באחד מחנויות המזכרות והתחילה להתווכח עם המוכר למה זה לא כולל את המעמד (יש מעמד כזה שעליו עומדת הצלחת ושייכת לציוד של החנות) לא רק שהוא עשה לה הנחה על הצלחות הוא גם הביא לה במתנה את המעמדים וכל זה רק בשביל שתעזוב אותו תחשבו שהיא לא דוברת לא ערבית לא עברית וגם לא אנגלית:)

במצב של המוכר הייתי עושה את אותו הדבר, לפני כמה כמה חודשים הם הצליחו לשכנע מוכר של מטלים למגבות להחליף להם את המטלה שלהם שנסדק שהם קנו לפני שנה(!!!) בטענה שזה פגם ייצור:)

המסקנה הסופית, כל מה שסבתא שלי רוצה היא תשיג.. בלי שפה בכלל :)



(с) http://www.facebook.com/note.php?note_id=92594638485&comments=
Subscribe
  • Post a new comment

    Error

    Anonymous comments are disabled in this journal

    default userpic

    Your reply will be screened

    Your IP address will be recorded 

  • 6 comments